סמינר: ניהול ידע וטכנולוגיות מידע כאמצעים ליצירת יתרון תחרותי
מרצה: ד"ר יוני מזרחי yonim@ruppin.ac.il
אתר הקורס: http://www.ruppin.ac.il/yonim/km-it
BA מנהלים, המרכז האקדמי רופין
![]()
חדש: למאמר שלי בנושא TRIZ בעברית (גרסת PDF)
חדש: למאמר שלי בנושא עומס מידע (גרסת PDF)
חדש: למאמר שלי בנושא יחסי מידענים ומנהלים (גרסת PDF)
חדש: למאמר שלי בנושא ספרנות וארגון מידע על בסיס דיגיטאלי (גרסת PDF)
חדש: לדו"ח בנושא חדשנות - Innovation (גרסת PDF)
חדש: לדו"ח בנושא הכלכלה ה"חדשה" וכלכלת המידע (גרסת PDF)
"תוך הייצור החברתי של חייהם נכנסים אנשים ביחסים מסויימים, הכרחיים, בלתי-תלויים ברצונם, ביחסי-ייצור, המתאימים לשלב-התפתחות מסויים של כוחות-הייצור החמריים שלהם. המכלול של יחסי-ייצור אלה מהווה את המבנה הכלכלי של החברה, את הבסיס הממשי, שעליו נישא בניין-על משפטי ומדיני ושלו מתאימות צורות-תודעה חברתיות מסוימות. אופן-הייצור של החיים החמריים מתנה את תהליך-החיים החברתי, המדיני והרוחני בכללו. לא תודעת האנשים היא הקובעת את הווייתם אלא להפך, הווייתם החברתית היא הקובעת את תודעתם… תצורת-חברה לעולם אינה שוקעת קודם שנתפתחו כל כוחות הייצור, שבשבילם היא נרחבת-דיה, ויחסי-ייצור חדשים, גבוהים-יותר, לעולם אינם באים קודם שהבשילו תנאי-הקיום החומריים שלהם בחיקה של החברה הישנה גופה. על כן מטילה האנושות תמיד על עצמה רק משימות שביכולתה לבצען, שכן אם ניטיב להסתכל נמצא תמיד, כי המשימה גופה אינה נולדת אלא כאשר התנאים החמריים לביצועה כבר מצויים-בעין או לפחות שרויים בתהליך התהוותם".
קרל מרקס, 1859. לביקורת הכלכלה המדינית. ברלין.
"צריך להיות עיוור גמור כדי לא לראות את השינוי העצום שהחברה האנושית עוברת בשנים האחרונות... זו עצלנות להיות פסימי... הסיכויים וההזדמנויות של כל אחד מאתנו, כאינדבידואל, להשפיע וליצור גדולים מאי פעם בהיסטוריה של בני האדם".
ג'ון נייסביט, 1995. בראיון טלוויזיה לסדרת ה BBC חזיונות של גן עדן וגיהינום.
בשנים האחרונות אנו עדים לעליתם של כללי משחק עסקיים חדשים שניתן לכנותם בשם הקוד הכולל "כלכלת מידע": עולם עסקי המציג דגשים חדשים ומהותיים בהשוואה למה שהכרנו בעבר. עולם עבודה ועסקים שנעלם בו הקו המסורתי בין ספק ללקוח, בין מוצר לשירות ובין עובד למעביד. עולם שבו קצב השינוי מהיר ביותר, חיי המדף וזמני ההגעה לשוק (time to market) של מוצרים ושירותים הולכים ומתקצרים ומקור העוצמה הוא מידע, דמיון, יצירתיות, ידע ונכסים לא מוחשיים. טכנולוגיות מידע כגון האינטרנט וטכנולוגיות דיגיטליות וסלולאריות נוספות מאפשרות ומאיצות את המעבר לדפוסי כלכלת המידע החדשה. כולנו חייבים להבין שחוקי המשחק של "כלכלת המידע" משפיעים וישפיעו בעתיד על כל אחד ואחת מאיתנו; על מסלולי הקריירה, על פיתוח עסקי עצמאי ובתוך ארגון, על הקצב ואורך חיי המדף של היצירה המקצועית שלנו. אלה מאיתנו שיבינו את הכללים החדשים - סיכוייהם לשרוד ולהצליח טובים יותר מאלה שימשיכו להתנהג כאילו דבר לא קרה.
הסמינר מכוון לשרטט קווים לדמותה של מהפכת המידע וכלכלת המידע של סוף האלף ולדון בהשלכותיה המעשיות עבור הסטודנטים בעולם העבודה העתידי תוך כתיבת מחקר אמפירי המיועד לבחון מקרוב מופעים של כלכלת המידע בקונטקסט ספציפי הקשור להתנסות העסקית של הסטודנט. תוצג גישה המחברת בין ארבעה מרכיבים עיקריים הקשורים בניהול ידע בעולם העבודה העתידי ושעיקרם מיקסום ההון האינטלקטואלי שמייצרים ארגונים עסקיים: תפיסה של ידע כנכס אסטרטגי, עיצוב מחדש של מבנים ותהליכים עסקיים אופטימאליים למקסום זרימת מידע וידע בארגונים מודרניים ((BPR, ובעיקר שימוש בטכנולוגיות מידע לניהול ידע, ופיתוח מיומנויות מידע בעולם העבודה העתידי.
בין הנושאים שיידונו: תהליכי המקרו שהובילו לעיצוב כלכלת המידע בת-זמנינו, מאפייני כלכלת המידע (בממדים כגון: אסטרטגיות פיתוח, שיווק 1:1, טיפוח קהילות משתמשים, בניית מותגיות ונאמנות לקוחות), מבוא לעולם הטכנולוגיות הדיגיטאליות והשתמעויותיו, תחום ניהול הידע, תחום ההנדסה ההמצאתית, סוגיות הקשורות לטיפוח ולהגנה על הון האינטלקטואלי וקניין רוחני, עולם הסייברספייס ומשמעויותיו החברתיות והכלכליות כולל תחום הסחר האלקטרוני, ותכנון ומיצוב עסקי ואישי להתמודדות אופטימאלית באקולוגיה העסקית החדשה. הסמינר ישלב קריאה נרחבת וסרטים ויתקיים במתכונת הרצאות ודיונים.
הקורס יתנהל במתכונת של כתריסר פגישות בהם יתקיימו לימודים תיאורטיים בנושאי הליבה של סמינר כולל הכוונה מתודולוגית כללית לכתיבת המחקר הסמינריוני. בתום המפגשים, יתבקשו התלמידים להגיש הצעת מחקר מנומקת הכוללת הבניה מתודולוגית טנטטיבית, סקירת ספרות ראשונה ורציונליזציה כללית של העבודה על פי פורמט מוגדר שיינתן לכל כותב פרוייקט. עם הגשת ההצעה ולאחר אישורה העקרוני ייערכו בין 2 ל 3 מפגשים ליווי אישיים עם כול אחד מכותבי העבודה (ניתן ומומלץ לעבוד בזוגות) במגמה לעקוב אחר ביצוע המחקר, לפעול להידוק היעילות המתודולוגית, לסייע לכותבי המחקר בהכוונה לקריאה נוספת ובליטוש הכתיבה של פרוייקט הגמר האמפירי הסופי.
חובות הסמינר: נוכחות: נוכחות בהרצאות ובמפגשי הדיון הנה חובה. ההרצאות מהוות את הבסיס העיקרי לקורס ותלמידים שלא יגיעו להרצאות יפגעו בסיכוי שלהם להצליח בהערכה הסופית של הקורס. קריאה: קריאת החובה היא כמשתמע משמה תנאי הכרחי. הערכה מסכמת: בסוף הסמינר יכתובו הסטודנטים עבודה מסכמת. בעבודה תיבחן רמת הידע וההפנמה של המשתתפים ביחס לחומרי הקריאה וההרצאות, המתודולוגיה, ותקיפות הניתוח והמסקנות כמתואר במפורט בהמשך.
הנחיות קריאה: כל תלמיד/ה בקורס מחוייב בקריאת חובה של שני ספרים לפחות על פי בחירתו מהרשימה שלמטה. בנוסף, תידרש כמובן קריאה והכנה רלוונטיים לעבודה הספציפית של התלמיד או התלמידה.
|
סקירה והצגה כללית של מודלים בסיסיים בכלכלה הקלאסית ובדיקת היחס בינהם ובין גורמי המידע וטכנולוגיות המידע כבסיס רפלקטיבי להמשך הקורס. | |
|
מהי "כלכלת מידע"? : הון אינטלקטואלי בעידן המידע | |
|
טבעם של נתונים, מידע וידע: מהון נכסי/פינאנסי להון אינטלקטואלי | |
|
מאפייניה הראשיים של כלכלת המידע |
|
על אנשים, על ארגונים ועל היחס בין שניהם לנתונים מידע וידע | |
|
על המבנים, התהליכים והתרבות בארגונים המסורתיים | |
|
על הארגונים החדשים ועל תפיסות הפעלה חדשות של ארגונים | |
|
על סביבת עבודה אלטרנטיביות בעידן כלכלת המידע, סקירת דגמים ארגוניים אופטימאליים לעידן כלכלת המידע. |
|
מלאסקו לסייברספייס: האבולוציה של טכנולוגיות מידע משפת הדיבור האנושי ועד העולם הדיגיטאלי | |
|
לקראת העולם הדיגיטאלי | |
|
טכנולוגיות ומערכות מידע בנות זמנינו (כולל יישומים בתחום סחר אלקטרוני, למידה מרחוק ועוד) |
|
על הקשר בין מבנים תהליכים ותרבות ארגונית לאדפטציה אופטימאלית לכלכלת המידע החדשה | |
|
על הקשר בין מבנים, תהליכים ותרבות ארגונית לטכנולוגיות המידע החדשות | |
|
דימיון, יצירתיות, מידע וידע כאמצעי יצור מרכזיים בעולם העבודה העתידי | |
|
סיכונים וסיכויים בעידן כלכלת המידע, על ההגדרות החדשות של אי-שוויון חברתי, על סוגיות אתיות ומוסריות בזיקה כלכלית בעידן המידע, על פיתוח קרירה ומסלולי התפתחות אישית בעידן כלכלת המידע. | |
|
אני ועידן המידע: סיכונים, סיכויים, הזדמנויות ודרכי פעולה להשתלבות בכלכלת המידע החדשה. |
· Boyett, Joseph H. and Henry P. Conn. 1992. Workplace 2000: The Revolution Reshaping American Business. New York and London: Penguin Books.
· Castells, Manuel. 1996. The Information Age: Economy, Society and Culture: The Rise of the Networked Society. Cambridge, Ma.: Blackwell Publishers.
· Scott Morton, Michael S. 1991. The Corporation of the 1990s: Information Technology and Organizational Transformation. New York: Oxford University
· Tapscot, Don. 1996. Digital Economy: Promise and Peril in the Age of Networked Intelligence. New York: McGraw-Hill.
· Tapscott, Don and Art Caston. 1993. Paradigm Shift: The New Promise of Information Technology. McGraw-Hill, Inc.
· Tapscott, Don, David Ticoll and Alex Lwy. 2000. Digital Capital: Harnessing the power of Business Webs. Cambridge: Harvard Business School Press.
· גייטס, ביל. 1999. @עסקים במהירות המחשבה. תל-אביב: ידיעות אחרונות - ספרית כלכלת וניהול.
צ'מפי, גיימס ומייקל המר. 1985. עיצוב מחדש של התאגיד. תל-אביב: מטר
· דייויס, סטן וכריסטופר מאייר. 1998. Blure: ניהול בעידן הערפול. תל-אביב: הספריה הבינלאומית לאנשי עסקים.
· דייסון, אסתר. 1998. מהדורה 2.0. תל-אביב: מודן.
· הנדי, צ'ארלס. 1998. המעיל הריק: פרדוקסים בעולם העסקים. תל-אביב: אור עם.
· טופלר, אלווין. 1992. מהפך העצמה. תל-אביב: ספרית מעריב.
· כהן, פיטר. 1999. טכנולוגיקה: היתרון הטכנולוגי ואתגריו. תל-אביב: פקר.
· מק'נה, רג'יס. 1998. בזמן אמת: הכנה לעידן הלקוח שלעולם אינו מרוצה. תל-אביב: איגוד לשכות המסחר.
· מרטין, צ'ק. 1999. העתיד המרושת. תל-אביב: איגוד לשכות המסחר.
· נגרופטנטי, ניקולס. 1996. להיות דיגיטאלי. תל-אביב: ספרית מעריב.
קורצוויל, ריי. 2002. עידן המכונות החושבות.
· נוימן, זאב. 1998. תחרות באמצעות טכנולוגיות מידע: מערכות מידע אסטרטגיות. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
· סטיוארט, תומאס א. 1999. הון אינטלקטואלי: העושר החדש של ארגונים. ירושלים: מכון ברנקו-וייס לפיתוח החשיבה.
· סנג'י, פיטר מ. 1995. הארגון הלומד. תל-אביב: מטר – ספרית המרכז הישראלי לניהול.
· פורטר, מייקל. 1991. אסטרטגיה תחרותית: טכניקות לניתוח ענפים ומתחרים. תל-אביב: עתרת.
· פורטר, מייקל. 2000. על תחרות. תל-אביב: מטר.
הנחיות ראשוניות לעבודה אמפירית מסכמת
מטרת העבודה המסכמת לעמוד על המידה בה התמודד הסטודנט/ית עם חומר הקריאה ועם השיעורים שהועברו בכיתה כבסיס להערכה מסכמת של הקורס. להלן מספר הנחיות לכתיבת העבודה.
1. איתור נושא רלוונטי מתוך חומר הלימודים כפי שנלמד במהלך הקורס שיש לך עניין מיוחד בו ושנראה לך שברשותך מספיק חומר להתמודד איתו. הנושא יכול להיות כל דבר הקשור באופן ברור לנושא הקורס ולרוח הדברים כפי שעלתה מההרצאות ומחומרי הקריאה.
2. תלמידים שיבקשו לבחור נושא מתוך רשימה מוצעת על ידי המרצה – יוכלו לעשות כך בתיאום ובשיחה מקדימה עם המרצה.
3. העדפה ברורה תינתן לנושאים יישומיים הקשורים לתחום העיסוק של הסטודנט במקום עבודתו או במסגרת של פרוייקט עסקי מעשי אותו ברצונו לקדם בכל מסגרת אחרת.
4. הבנייה מתודולוגית במשותף עם המרצה של המחקר התיאורטי והאמפירי המתוכנן, כולל סקירת ספרות רלוונטית ובניית כלי המחקר ועיבוד וניתוח הנתונים והמשמעותם.
5. אינטגרציה של חומרי הביבליוגרפיה, חומרי ההרצאה, והממצאים האמפיריים וחשיבה על דרך הצגת הנושא בכתב. היקף העבודה האופטימאלי יהיה בסדר גודל של לא יותר מ 18 עמודים מודפסים.
6. כל אחת מהעבודות תוגש הן בפורמט דיגיטאלי (דיסקט) והן בפורמט מודפס. הפורמט הדיגיטאלי יכלול קובץ טקסט וקובץ תקציר נקודות עיקריות על פי פרקים במצגת Power Point.
7. על הכתיבה לשקף (וכך גם תוערך העבודה כולה):
· א. הבנה של הנושא ברמה סבירה ביחס להיקף שבו טופל, 20%
· ב. שימוש במגוון מקורות ביבליוגרפיה וחומרי הרצאה, 20%
· ג. חיבור הנושא לקונטקסט הרחב יותר של הנושאים בהם דנו במהלך הסמינר, 15%
· ד. קוהרנטיות ויעילות מתודולוגיות, 20%
· ד. מידה של מקוריות זהירה וממד אישי של התייחסות לנושא בטון עניני, 15%
· ה. כתיבה אקדמית תוך שימוש בהפניות ביבליוגרפיות מדויקות בטקסט בפורמט הביבליוגרפי אחיד, 10%